- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"א 3136-11-11
|
ת"א בית משפט השלום פתח תקווה |
3136-11-11
9.6.2013 |
|
בפני : נחום שטרנליכט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יאנינה ברויטמן עו"ד נאוה בן שטרית |
: שלמה תחבורה (2007) בע"מ עו"ד דותן צור |
| פסק-דין | |
פתח דבר
התובעת הינה עו"ד בהכשרתה המקצועית ומשמשת כמנהלת כללית של מספר חברות בתחומי ניקיון, נדל"ן וכח אדם. הנתבעת היא חברה העוסקת, בין היתר, בתחום השכרת כלי רכב.
הרקע העובדתי, שהביא להגשת התביעה דנן, אינו שנוי במחלוקת, והוא יתואר להלן. הנתבעת הגישה תובענה בסדר דין מהיר לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בתא"מ 50677/08 נגד חברה בשם אמיר הצפון הנדסה בע"מ (להלן - אמיר הצפון) ונגד התובעת דנן באופן אישי. התובעת הגישה שם תביעה נגדית נגד הנתבעת דנן בת"א 27691/08. הדיון בשני התיקים אוחד. במהלך ניהול ההליכים שם הגיעו הצדדים להסכם פשרה ולפיו התביעות ההדדיות של התובעת והנתבעת דנן נדחו ללא דרישות או תביעות נוספות. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 10.1.2011.
בניגוד להסכם הפשרה הגישה הנתבעת ביום 28.7.11 נגד התובעת בקשה לביצוע פסק דין. הבקשה הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה. הבקשה הוגשה בנוגע לפסק דין, שניתן בבית משפט השלום נגד אמיר הצפון במסגרת התביעה הנ"ל, ובמסגרתו חויבה אמיר הצפון בתשלום כספים לנתבעת. אין מחלוקת בין הצדדים שבפני, כי התובעת לא היתה אמורה להיות צד לאותם הליכי הוצל"פ, וכי נפלה שגגה מצידה של הנתבעת בצירופה של התובעת כחייבת בתיק ההוצל"פ. יצויין, כי אין גם מחלוקת, שטרם ננקטו הליכים כלשהם במסגרת תיק ההוצל"פ נגד התובעת פרט למסירת אזהרה לתובעת.
טענות התובעת
ההליך בלשכת ההוצל"פ נפתח תוך מתן הנחיות שגויות לב"כ הנתבעת ו/או עקב רשלנות רבתי של ב"כ הנתבעת. ההליך בלשכת ההוצל"פ היה שגוי, מוטעה וננקט ללא הצדקה כלשהי.
מיד לאחר שנודע לתובעת דבר קיומם של הליכי ההוצל"פ, פנתה התובעת באמצעות בא כוחה אל ב"כ הנתבעת, אשר התנצלה על הטעות והבטיחה, כי הנתבעת תימחק מתיק ההוצל"פ. למרות זאת, ביום 3.10.2011 התברר לתובעת, כי תיק ההוצל"פ עדיין פעיל, ושמה כחייבת בתיק טרם נמחק. בכך נגרמו לתובעת נזקים נמשכים בניהול עסקיה, בפגיעה בשמה הטוב ובפרסום העובדה במערכת הבנקאית, אשר השפיע על קבלת אשראי מהבנקים ושאר פעולות שוטפות.
טענתה המשפטית של התובעת היא, שעצם פתיחת תיק הוצל"פ נגד אדם מהווה "פרסום". כאשר הדבר נעשה נגד מי שאינו בחזקת חייב, אזי מדובר בפרסום כוזב, אשר מהווה פרסום לשון הרע ביחס לאותו אדם.
לפיכך, עותרת התובעת לקבלת פיצוי בסך 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, בגין פתיחת תיק ההוצל"פ ללא כל צידוק והותרתו של התיק פעיל למרות התראה כתובה. בנוסף, עותרת התובעת לפיצוי בסך 50,000 ש"ח נוספים, ללא הוכחת נזק, לנוכח העובדה שלאחר הסבת תשומת לב שלוחי הנתבעת לעניין פתיחת ההליך ללא צידוק, הותרת התיק נגד התובעת פעיל נעשתה תוך כוונה לפגוע בה. לבסוף, עותרת התובעת לפיצוי בסך 50,000 ש"ח נוספים, בגין הפגיעה הממשית בשמה הטוב והנזק שנגרם לעסקיה. ובסך הכל, גובה התביעה עומד על סך של 150,000 ש"ח.
טענות הנתבעת
ביום 17.8.11 התקבל אצל הנתבעת מכתב ב"כ התובעת, ובו ביקשה לבטל את הליכי ההוצאה לפועל נגדה. עוד באותו היום יצרה ב"כ הנתבעת קשר עם ב"כ התובעת, התנצלה התנצלות כנה על הטעות שנעשתה בתום לב, והבטיחה לפעול במהירות להגשת בקשה לגריעת התובעת מתיק ההוצל"פ - וכך אכן נעשה.
בימים 21.8.11 - 4.9.11 חלה פגרה במזכירות ההוצל"פ, אשר במהלכה ניתן היה להגיש רק בקשות חריגות ודחופות. הבקשה לגריעת התובעת לא נמנתה עם אותן בקשות, שניתן היה להגישן במהלך הפגרה. על כן רק ביום 4.9.11 הוגשה הבקשה לגריעת שמה של התובעת מתיק ההוצל"פ. הנתבעת מדגישה - ועל כך אין מחלוקת - כי למעט משלוח אזהרה לתובעת, לא ננקטו הליכי הוצל"פ כלשהם נגד התובעת.
הנתבעת טוענת, כי על מעשה פתיחת תיק ההוצל"פ חלה ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן - החוק), אשר מעניקה הגנה מוחלטת על כל פרסום של לשון הרע, הנעשה תוך כדי דיון שיפוטי או מעין שיפוטי.
דיון והכרעה
בסעיף 13(5) לחוק נקבע:
"13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -
...
(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
הפרשנות, שניתנה בפסיקת בתי המשפט, לסעיף זה היא פרשנות רחבה ביותר, אשר כוללת בתוכה, בין היתר, גם הגנה על פרסום כוזב, שנעשה שלא בתום לב, ואף הגנה על פסרסום שנעשה בזדון. לעניין זה ראה למשל רע"א 1104/07, עו"ד חיר נ' עו"ד גיל, טרם פורסם:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
